גלעד ודורון כתבו על העתיד של מחשוב ענן, חיבוריות, טלפונים ומחשבים. בגדול החזון שהם מציגים הוא:
דמיינו נייד שדומה מאוד ל- Iphone ול- Gphone, אולי עם מעבד קצת יותר חזק, עוד זכרון וחיבור רשת מהיר יותר, [...] כשהתכונות שמעניקות ניידות מגבילות אותנו, אנחנו פשוט מחברים את הנייד למקלדת, עכבר, רשת Ethernet ומסך בחיבור USB 3.0 והופ! יש לנו מערכת דסקטופ נאה מאוד.
(מתוך הפוסט של גלעד)
אני מסכים איתם שהעתיד הוא בחיבוריות ובמחשוב ענן. אבל אני לא מסכים עם החזון של תחנות עגינה וטלפון סלולרי שמשמש בתור מעבד נייד. איך שאני רואה את זה, המסמכים שלנו יהיו בענן וכך גם חלק (כל?) האפליקציות שנשתמש בהן. לאפליקציות האלו יהיו גרסאות שיתאימו להרצה מהטלפון הנייד (או מכשיר נייד אחר) וגרסאות מלאות יותר שיתאימו להרצה ממחשבים. במקום תחנות עגינה טיפשות שנחבר אליהן את הטלפון שלנו, אלו יהיו תחנות עגינה חכמות שנתחבר דרכן אל האפליקציות והמסמכים שלנו.
מה שאני מתאר כאן הוא בכלל לא אוטופי או עתידני – זה נמצא כאן כבר היום. כבר היום ניתן לגשת דרך הטלפונים הניידים שלנו לדואר אלקטרוני, למסמכים שלנו ולעוד שלל שירותי רשת. באותה מידה, כאשר אנחנו מגיעים למחשב אנחנו יכולים לגשת לאותו המידע דרך ממשק גדול ונוח יותר. היום מרבית האפליקציות שאני מריץ הן מבוססות רשת, מלבד מס' מצומצם של כלים שאני משתמש בגרסת PC שלהם מתוך עצלות או מתוך חוסר ברירה, כדוגמת כלי פיתוח. אולי בעתיד, כאשר Devunity ישתפרו, גם את כלי הפיתוח שלי אני אעביר לרשת.
נקודה נוספת היא שחשוב להבין שהעתיד הוא כנראה לא ממשקים מבוססי מסך מגע גדול, כדוגמת מה שניתן לראות באייפון או באנדרויד. אומנם אני צורך הרבה מאוד מידע בדרכים, כן מוצא את המסך הגדול שימושי, אני לא חושב שמרבית האנשים רוצים או צריכים להסתובב עם מכשירים כל כך גדולים בשביל לקבל את המידע שלו הם זקוקים בדרכים. פה יהיה האתגר של מתכנני הממשקים של העתיד – איך נותנים נגישות מלאה בעזרת ממשקים מוגבלים וניידים? דוגמה לכך ניתן לראות בשירות ה-GOOG411 של גוגל או באפליקציית חיפוש קולי שהם השיקו לאחרונה לאייפון, אבל זו רק ההתחלה.
תגובות אחרונות